4,000
שנה: הגיל של האטריות העתיקות ביותר שנמצאו, בסין
1154
תיעוד של ייצור פסטה מיובשת בסיציליה
1279
סל מקרוני בגנואה, 16 שנה לפני שמרקו פולו חזר
הסיפור
ב-2005 פרסמו חוקרים בכתב העת Nature ממצא מפתיע: קערה הפוכה מאתר לג׳יה שבצפון-מערב סין, ובתוכה אטריות דקות בנות כ-4,000 שנה, עשויות דוחן. אלה האטריות העתיקות ביותר שנמצאו. אבל אין הוכחה שהפסטה האיטלקית נולדה מהן, והדרך מסין לנאפולי ארוכה בהרבה.
ויש גם הפתעה בעברית: המילה איטריות מופיעה כבר בתלמוד הירושלמי. לפי היסטוריון האוכל צ׳ארלס פרי, זה האזכור הברור הראשון במערב לאטריות מבושלות. מאותה מילה הגיעה האיטריה של העולם הערבי, ומשם הטריה, שם שבסיציליה עוד משתמשים בו לספגטי.
הפסטה הייתה בגנואה 16 שנה לפני שמרקו פולו חזר מסין.
ב-1154 כתב הגאוגרף הערבי אל-אידריסי, שעבד בחצר המלך הנורמני רוג׳ר השני, על העיירה טרביה שליד פלרמו: מים זורמים, טחנות ושדות, וייצור של פסטה מיובשת בכמויות כאלה שהיא נשלחה באוניות לאזורים שונים לאורך הים התיכון. זה אחד התיעודים הראשונים לתעשיית פסטה.
ומה עם מרקו פולו? הוא חזר מסין ב-1295, אבל כבר ב-1279 רשם נוטריון בגנואה את רכושו של חייל בשם פונציו בסטונה, ובו סל מלא מקרוני. האגדה שמרקו פולו הביא את הפסטה מסין התפרסמה בעיקר ב-1929, דרך כתב העת של יצרני הפסטה האמריקאים, The Macaroni Journal, שסיפר על מלח מהצוות של מרקו פולו שגילה את הפסטה.
בנאפולי של המאה ה-17 הפך המקרוני לאוכל הרחוב של העיר, והנפוליטנים קיבלו את הכינוי אוכלי המקרוני. אחר כך הגיעה העגבנייה: המתכון הראשון לפסטה ברוטב עגבניות מיוחס לשף הרומאי פרנצ׳סקו לאונרדי, שפרסם ב-1790 את ספרו L’Apicio moderno, ובשנות ה-30 של המאה ה-19 תיעד הדוכס הנפוליטני איפוליטו קוואלקנטי ורמיצ׳לי עם עגבניות, המנה שאנחנו מכינים כאן.
ציר הזמן
- לפני 4,000 שנה אטריות דוחן בסין, הממצא העתיק ביותר.
- סביב שנת 400 המילה איטריות מופיעה בתלמוד הירושלמי.
- 1154 אל-אידריסי מתעד ייצור פסטה מיובשת בטרביה שבסיציליה.
- 1279 סל מקרוני ברשימת רכוש בגנואה.
- 1295 מרקו פולו חוזר מסין.
- המאה ה-17 המקרוני הופך לאוכל הרחוב של נאפולי.
- 1790 פרנצ׳סקו לאונרדי מפרסם מתכון לרוטב עגבניות לפסטה.
- המאה ה-19 איפוליטו קוואלקנטי מתעד בנאפולי ורמיצ׳לי עם עגבניות.
- 1929 כתב עת אמריקאי מפיץ את האגדה על מרקו פולו.
מיתוס או אמת?
לחצו על כרטיס כדי לגלות את התשובה.
מרקו פולו הביא את הפסטה מסין
מיתוס. פסטה תועדה בסיציליה כבר ב-1154 ובגנואה ב-1279, לפני שמרקו פולו חזר מסין ב-1295.
את הפסטה המציאו בסין
לא בדיוק. האטריות העתיקות ביותר שנמצאו הן אכן מסין, אבל אין הוכחה שהפסטה האיטלקית התפתחה מהן. לפסטה של הים התיכון יש שורשים משלה.
ספגטי ברוטב עגבניות היא מנה עתיקה
מיתוס. העגבנייה הגיעה לאירופה רק במאה ה-16, והמתכונים הראשונים לפסטה עם עגבניות מופיעים רק בסוף המאה ה-18 ובמאה ה-19.
הידעת? ספגטי פירושו חוטים קטנים. השם בא מהמילה האיטלקית spago, שפירושה חוט.
מצרכים
- 400 גרם ספגטי
- 800 גרם עגבניות שלמות משומרות
- 4 כפות שמן זית
- 3 שיני שום, פרוסות דק
- 1 כפית מלח
- 1 קורט פתיתי צ׳ילי (לא חובה)
- 10 עלי בזיליקום
- 40 גרם פרמזן מגורר להגשה
- מלח גס למי הבישול
אופן ההכנה
- מרתיחים סיר גדול של מים עם מלח גס. המים צריכים להיות מלוחים כמו מי ים.
- בינתיים מחממים במחבת רחבה את שמן הזית על אש בינונית, מוסיפים את השום ומטגנים כ-2 דקות, עד שהוא מזהיב קלות.
- מוסיפים את העגבניות, מועכים אותן בכף, מתבלים במלח ובצ׳ילי ומבשלים 20 דקות על אש בינונית-נמוכה, עד שהרוטב מסמיך.
- מבשלים את הספגטי לפי הזמן שעל האריזה, פחות דקה אחת.
- שומרים כוס ממי הבישול, מסננים ומעבירים את הספגטי ישר למחבת עם הרוטב.
- מערבבים על אש גבוהה כ-2 דקות ומוסיפים מעט ממי הבישול, עד שהרוטב מבריק ונצמד לפסטה.
- מכבים את האש, קורעים פנימה את הבזיליקום ומגישים עם פרמזן וזילוף שמן זית.
טיפ: מי הבישול של הפסטה עשירים בעמילן. כמה כפות מהם הופכות את הרוטב לקטיפתי ומחברות אותו לפסטה.
