997
השנה שבה המילה פיצה מופיעה לראשונה בכתב
1889
השנה של האגדה על המלכה מרגריטה
2017
אונסק״ו מכירה באמנות הפיצאיולו הנפוליטני
הסיפור
לפני שהייתה פיצה, היה לחם שטוח. עמים רבים סביב הים התיכון אפו בצק שטוח עם תוספות כבר בעת העתיקה. אבל המילה עצמה מופיעה לראשונה רק במאי 997, במסמך לטיני מהעיר גאאטה שבדרום איטליה: שוכר של נכס התחייב לתת לבישוף של העיר שתים-עשרה פיצות בחג המולד, ועוד שתים-עשרה בפסחא. מה בדיוק היה על הפיצות האלה? את זה המסמך כבר לא מספר.
התפנית הגדולה הגיעה מאמריקה. העגבנייה הגיעה לאירופה באמצע המאה ה-16, ובנאפולי, אחת הערים הגדולות והצפופות באירופה, היא נחתה על הבצק. הפיצה הפכה לאוכל רחוב זול ופשוט שנמכר בדוכנים ובמאפיות, ורק בעשורים הראשונים של המאה ה-19 נפתחו בנאפולי הפיצריות הראשונות עם שולחנות.
הפיצה הראשונה שתועדה בכתב הייתה תשלום שכירות: שתים-עשרה פיצות לבישוף, פעמיים בשנה.
ואז מגיעה האגדה. ביוני 1889, כך מספרים, ביקרה בנאפולי המלכה מרגריטה מסבויה, והפיצאיולו רפאלה אספוזיטו הכין לכבודה פיצה בצבעי הדגל האיטלקי: עגבנייה אדומה, מוצרלה לבנה ובזיליקום ירוק. המלכה התלהבה, הפיצה קיבלה את שמה, ועד היום תלוי בפיצריה מכתב תודה מארמון המלוכה.
הבעיה? מחקרים מאוחרים יותר ערערו על האגדה. האותנטיות של מכתב התודה מוטלת בספק, אף עיתון מאותה תקופה לא דיווח על הביקור, והסיפור והשם מרגריטה קודמו לראשונה רק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20.
מנאפולי יצאה הפיצה לעולם יחד עם המהגרים האיטלקים, ובסוף המאה ה-19 היא הגיעה לארצות הברית. ב-2017 הכירה אונסק״ו באמנות הפיצאיולו הנפוליטני כחלק מהמורשת התרבותית הבלתי מוחשית של האנושות. שימו לב: לא בפיצה עצמה, אלא במלאכה של מי שמכין אותה.
ציר הזמן
- 997 המילה פיצה מופיעה לראשונה בכתב, במסמך מהעיר גאאטה.
- המאה ה-16 העגבנייה מגיעה מאמריקה לאירופה.
- 1692 מתפרסם בנאפולי מתכון לרוטב עגבניות, הראשון שידוע לנו באיטליה.
- תחילת המאה ה-19 נפתחות בנאפולי הפיצריות הראשונות עם שולחנות.
- 1889 לפי האגדה, פיצה מרגריטה נולדת לכבוד המלכה.
- סוף המאה ה-19 מהגרים איטלקים מביאים את הפיצה לארצות הברית.
- 2017 אונסק״ו מכירה באמנות הפיצאיולו הנפוליטני.
מיתוס או אמת?
לחצו על כרטיס כדי לגלות את התשובה.
פיצה מרגריטה נולדה ב-1889 לכבוד המלכה
כנראה אגדה. אין דיווח מאותה תקופה על הביקור, האותנטיות של מכתב התודה מוטלת בספק, והסיפור התפרסם רק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20.
אונסק״ו הכריזה על הפיצה כמורשת עולמית
חצי אמת. ההכרה ניתנה ב-2017 לאמנות הפיצאיולו הנפוליטני, כלומר למלאכת ההכנה, ולא למאכל עצמו.
על הפיצות הראשונות כבר היו עגבניות
מיתוס. העגבנייה הגיעה לאירופה רק במאה ה-16, יותר מחמש מאות שנה אחרי שהמילה פיצה נכתבה לראשונה.
הידעת? לפני שהמילה פיצה נקלטה באנגלית, דוברי אנגלית קראו לה tomato pie, כלומר פשטידת עגבניות. המילה pizza נכנסה לאנגלית רק בשנות ה-30 של המאה ה-20.
מצרכים
לבצק (4 כדורים)
- 500 גרם קמח 00 או קמח לחם
- 325 מ״ל מים קרים
- 10 גרם מלח
- 3 גרם שמרים יבשים
לרוטב
- 400 גרם עגבניות מרוסקות משומרות
- ½ כפית מלח
- 1 כף שמן זית
לתוספות
- 250 גרם מוצרלה טרייה
- 8 עלי בזיליקום
- שמן זית לזילוף
- קמח סולת לפיזור
אופן ההכנה
- בצק: מערבבים בקערה את הקמח והשמרים, מוסיפים את המים ולשים כ-2 דקות, עד שלא נשאר קמח יבש.
- מוסיפים את המלח ולשים 10 דקות, עד שהבצק חלק וגמיש.
- מכסים ומניחים לבצק לנוח שעתיים בטמפרטורת החדר.
- מחלקים ל-4 כדורים שווים, מניחים בקופסה משומנת קלות ומקררים 24 עד 48 שעות. ההתפחה האיטית במקרר נותנת לבצק טעם ובועות אוויר.
- שעתיים לפני האפייה מוציאים את הכדורים מהמקרר.
- מחממים את התנור לחום המקסימלי (250 עד 275 מעלות) עם אבן אפייה או תבנית הפוכה בפנים, לפחות 45 דקות.
- רוטב: מערבבים את העגבניות המרוסקות עם המלח ושמן הזית. לא מבשלים, הרוטב יתבשל בתנור.
- מותחים כדור בצק בידיים לעיגול של כ-28 ס״מ: לוחצים מהמרכז החוצה ומשאירים שוליים עבים. בלי מערוך, כדי לא להוציא את האוויר מהבצק.
- מורחים 3 עד 4 כפות רוטב, מפזרים מוצרלה קרועה ומחליקים את הפיצה על האבן החמה.
- אופים 7 עד 9 דקות, עד שהשוליים תפוחים ומנוקדים בכתמים כהים.
- מוציאים, מוסיפים בזיליקום טרי וזילוף שמן זית ומגישים מיד. חוזרים על התהליך עם שאר הכדורים.
טיפ: מוצרלה טרייה מלאה בנוזלים. קורעים אותה לחתיכות 20 דקות מראש ומניחים במסננת, כדי שהפיצה לא תצא רטובה.
