1857
האזכור הכתוב הראשון של ארנצ׳ינו. אז הוא היה מתוק!
13
בדצמבר: יום סנטה לוצ׳יה, יום הארנצ׳ינה של פלרמו
3,000,000
ארנצ׳ינות ביום אחד בפלרמו והסביבה, לפי הערכה מ-2024
הסיפור
השם אומר הכול: ארנצ׳ינו פירושו בערך תפוז קטן. זה כדור אורז זהוב, ממולא, מצופה בפירורי לחם ומטוגן, שנראה ממש כמו תפוז קטן. את האורז, את הזעפרן וגם את התפוזים הביאו לסיציליה הערבים, ששלטו באי מהמאה ה-9 עד המאה ה-11, ולכן מקובל לקשור את המנה לתקופה הזאת.
אבל כאן מגיעה ההפתעה. האזכור הכתוב הראשון של המילה מופיע רק ב-1857, במילון הסיציליאני-איטלקי של ג׳וזפה ביונדי, ושם ארנצ׳ינו מוגדר כמאכל מתוק של אורז בצורת תפוז. כלומר, קינוח. ב-1868 מילון אחר כבר מקשר אותו לקרוקטים מלוחים. לכן האקדמיה דלה קרוסקה, הסמכות החשובה של השפה האיטלקית, מעריכה שייתכן שהמנה כמו שאנחנו מכירים אותה נולדה רק במחצית השנייה של המאה ה-19.
המילון הראשון שהזכיר ארנצ׳ינו תיאר אותו כקינוח.
ואז יש את מלחמת השם. בפלרמו ובמערב סיציליה אומרים ארנצ׳ינה, בלשון נקבה, והיא עגולה כמו תפוז. בקטניה ובמזרח האי אומרים ארנצ׳ינו, בלשון זכר, ולעיתים קרובות הוא בצורת קונוס, יש אומרים בהשראת הר הגעש אטנה. האקדמיה דלה קרוסקה פסקה ששתי הצורות נכונות.
ובכל 13 בדצמבר, יום סנטה לוצ׳יה, פלרמו מוותרת על לחם ועל פסטה ואוכלת ארנצ׳ינה וקוצ׳יה. לפי המסורת, ב-13 בדצמבר 1646, בזמן רעב קשה, נכנסה לנמל פלרמו אונייה עמוסה חיטה. האנשים היו רעבים מכדי לטחון אותה לקמח, אז הם פשוט בישלו את הגרעינים. כך נולדה הקוצ׳יה, מנה מתוקה של חיטה מבושלת, ומאז ביום הזה לא אוכלים מאכלי קמח.
ציר הזמן
- 827–1091 שלטון ערבי בסיציליה. לאי מגיעים האורז, הזעפרן והתפוזים.
- 1646 לפי המסורת, אונייה עמוסה חיטה מצילה את פלרמו מרעב ב-13 בדצמבר.
- 1857 המילה ארנצ׳ינו מופיעה לראשונה במילון, כשם של מאכל מתוק.
- 1868 מילון אחר כבר מקשר אותו לקרוקטים מלוחים.
- 1894 ארנצ׳ינה בלשון נקבה מופיעה ברומן I Viceré של פדריקו דה רוברטו.
- 1942 ארנצ׳ינו נכנס לראשונה למילון איטלקי.
- היום האקדמיה דלה קרוסקה: שתי הצורות נכונות.
מיתוס או אמת?
לחצו על כרטיס כדי לגלות את התשובה.
הערבים המציאו את הארנצ׳יני במאה ה-10
לא מוכח. האורז והזעפרן אכן הגיעו לסיציליה בתקופה הערבית, אבל האזכור הכתוב הראשון של המנה הוא מ-1857, ואז היא בכלל הייתה מתוקה.
רק אחת הצורות נכונה: ארנצ׳ינו או ארנצ׳ינה
מיתוס. האקדמיה דלה קרוסקה קבעה ששתי הצורות נכונות. בפלרמו אומרים ארנצ׳ינה, ובקטניה ארנצ׳ינו.
ארנצ׳יני תמיד היו מאכל מלוח
מיתוס. במילון של 1857 ארנצ׳ינו מוגדר כמאכל מתוק של אורז, וגם היום יש בסיציליה גרסאות מתוקות, למשל עם שוקולד.
הידעת? האקדמיה דלה קרוסקה סיימה את הפסיקה שלה בבדיחה: זכר או נקבה, מחודד או עגול, זה תמיד סוף העולם. כלומר: מדהים.
מצרכים
לאורז
- 500 גרם אורז עגול לריזוטו (ארבוריו)
- 1.2 ליטר ציר ירקות חם
- ¼ כפית חוטי זעפרן
- 40 גרם חמאה
- 60 גרם פרמזן מגורר
- 1 כפית מלח
למילוי
- 150 גרם מוצרלה, בקוביות קטנות
- 150 גרם אפונה קפואה
- ½ בצל קטן, קצוץ דק
- 1 כף שמן זית
- מלח ופלפל לפי הטעם
לציפוי ולטיגון
- 150 גרם קמח
- 250 מ״ל מים
- 200 גרם פירורי לחם
- 1 ליטר שמן לטיגון עמוק
אופן ההכנה
- ממיסים את הזעפרן בכוס מהציר החם.
- מביאים את שאר הציר לרתיחה עם המלח, מוסיפים את האורז ואת ציר הזעפרן ומבשלים על אש נמוכה כ-15 דקות, כמעט בלי לערבב, עד שהנוזלים נספגים.
- מכבים את האש ומערבבים פנימה את החמאה והפרמזן.
- שופכים את האורז לתבנית רחבה, מיישרים ומצננים לגמרי, לפחות שעה. אורז חם לא יחזיק צורה.
- בינתיים מטגנים את הבצל בשמן הזית כ-5 דקות, מוסיפים את האפונה ומבשלים עוד 5 דקות. מתבלים במלח ופלפל ומצננים.
- מרטיבים את הידיים, לוקחים חופן אורז (כ-80 גרם), משטחים בכף היד ויוצרים גומה במרכז.
- ממלאים בכפית אפונה ובקובייה של מוצרלה, סוגרים באורז ומגלגלים לכדור. לסגנון קטניה מחדדים את החלק העליון לקונוס.
- מערבבים את הקמח והמים לבלילה חלקה. טובלים כל כדור בבלילה ואחר כך מגלגלים בפירורי הלחם.
- מחממים את השמן בסיר עמוק, מלא עד שליש לכל היותר, ל-170 מעלות. מטגנים 2 עד 3 כדורים בכל פעם, כ-5 דקות, עד שהם זהובים, ומוציאים לנייר סופג.
- מגישים חם, כשהמוצרלה עוד נמתחת.
טיפ: אפשר להכין את הכדורים יום מראש ולשמור במקרר לפני הטיגון. ככה הם גם מחזיקים צורה טוב יותר.
